גנאלוגיה

דף הבית הערכה מוקדמת של סכסוך English גלרית תמונות/ Photos פרופיל המשרד קישורים גנאלוגיה גישור בוררות הצוות

בקרו באתר גנאלוגיה שלנו: www.genealogy.co.il

 

אנו נדרשים לביצוע חקר משפחתי לשם הוכחת זכאות לירושה, או לשם הוכחת ביצוע "שקידה סבירה" לשם איתור יורשים. במקרים מסוימים, על המבקש להראות כי ביצע פעולות מספיקות לשם איתור יורשים נוספים.

חקר היוחסין (או: חקר תולדות המשפחה) דורש ידע רב ונסיון.

עו"ד רוני גולן עוסק בגנאלוגיה משנת 1985 וביצע מחקרים גנאלוגיים רבים. הוא מעורב בקהילה הגנאלוגית המקומית והבינלאומית.

עו"ד רוני גולן משמש כיועץ גם לגופים ממלכתיים בנושאים גנאלוגיים.

עו"ד רוני גולן משמש כמרצה בארץ ובעולם בנושאים גנאלוגיים שונים וכתב מאמרים בתחום זה.

כמו כן מרצה עו"ד רוני גולן בנושא ירושה ועזבונות בארגונים רבים ומוסדות ממלכתיים.

עו"ד רוני גולן הוא היועץ המשפטי של המכון הבינלאומי לגנאלוגיה יהודית ומרכז פאול יעקבי (ע"ר), ירושלים.

משרדנו ערוך לביצוע מחקרים גנאלוגיים ומתן חוות דעת של מומחה בנושא זה.

חקיקה

חוק בית התפוצות, התשס"ו – 2005, ס"ח התשס"ו (2040) 90

חוק הירושה, התשכ"ה - 1965

תקנות הירושה, התשנ"ח - 1998

חוק הצהרות מוות

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב - 1962

חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו - 2006

 

קישורים שימושיים

מדינת ישראל - משרד המשפטים - אגף האפוטרופוס הכללי

אגף האפוטרופוס הכללי - גילוי וניהול רכוש

הרשם לעניני ירושה

פסקי דין

נכסי נפקדים

ת"א (חי') 1264/00 עזבון המנוח ג'ורג' נעמה ואח' נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים ואח', פ"מ תשס"ג (2) 33

"לולא סעיף שמירת הדינים בסעיף 10 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ספק אם באקלים המשפטי דהיום, עם ההכרה החוקתית בזכות הקניין, היו הוראותיו עוברות במסננת פסיקת ההגבלה של חוק היסוד. עם זאת, הלכה פסוקה היא כי מעמדה החוקתי של זכות הקניין, כמו גם זכויות אחרות המנויות בחוק היסוד, משפיעה על פרשנות החוק – דעת הרוב בדנ"פ 2316/95 גנימאת נ' מדינת ישראל. פסקי דין רבים צעדות בתלם הילכת גנימאת, והחילו את רוח ההוראות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, גם על חקיקה בעלת אופי מובהק של שעת חירום, כמו תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945...".

"במסגרת האיזון החדש נוכח מעמדה החוקתי של זכות הקניין, גם הוראה נוסח זו הקבועה בסעיף 20(ב)(2) יש לפרש על דרך הצמצום, וקשה להלום פרשנות שלפיה על התובע לעמוד במידת הראיה הנדרשת בדין הפלילי".

"מידת ההוכחה הגבוהה הנדרשת בסעיף 20(ב)(2) לחוק, מקורה בחוסר השוויון האינהרנטי שבין האפוטרופוס לתובעים, באשר לתובעים הנגישות לראיות הרלוונטיות להוכחת תביעתם. לכן, האנלוגיה הראויה היא למידת ההוכחה הנדרשת במצב של היעדר שוויון ראייתי בין צדדים, כמו במקרה לש תביעה כנגד עיזבון, שאז נדרשת מהתבע מידה גבוהה יותר של ראיות – ראה לדוגמה, ע"א 125/89 מפרק חברת קופל טורס בע"מ וקופל נסיעות (1970) בע"מ (הפירוק) נ' עיזבון המנוחה רוזה רוזנברג ז"ל, פ"ד מו(4) 441.

 חסידי אומות העולם

 בג"ץ 10673/03 משה מרגלית ואח' נ' יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה ואח', פ"ד נט(2) 1

העותרים מבקשים להורות ל"יד ושם" לבטל את החלטתה להעניק לסטפן וורמצ'וק כחסיד אומות העולם.

נפסק (המשנה לנשיא כב' השופט א' מצא ):

משום אופיו הממלכתי של התואר חסיד אומות העולם ושום אופייה הציבורי המובהק של מלאכת הבחירה המוטלת על הוועדה אין לבסס את החלטת בג"ץ בהכרעה בעתירה על סיווג החלטותיה של הוועדה כמתן תואר גרידא, שעל פי סעיף 33 לחוק החוזים אינו יכול להיות נושא לדיון בבית המשפט.

בעיקרון, החלטות הוועדה אינן חסינות מביקורת שיפוטית, אולם רק במקים חריגים ובניבות יוצאות דופן עשויה להימצא עילה להתערבות בית המשפט בהחלטותיה של הועדה.

קביעת 'האמת ההיסטורית' ככל שיש קיום למושג זה, הינה עניין להיסטוריונים ולא לבית המשפט, וככל שישכיל בית המשפט להימנע מלעסוק בה כן ייטב.

העתירה נדחתה.

ברירת הדין בירושה

בע"מ 594/04 היועץ המשפטי לממשלה, האפוטרופוס הכללי נ' פלונית, פ"ד נט (3) 297

המנוחה, אשר מקום מגוריה הקבוע בהולנד, ערכה צוואה בישראל ובה צוותה את רכושה בישראל לשתיים משלושת בנותיה. בית המשפט לעניני משפחה קבע, כי סעיף 137 לחוק הירושה מחיל את דין מקום מושבו של המוריש בשעת מותו, ולכן הדין ההולנדי צריך לחול על הצוואה. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור שהוגש על החלטה זו וקבע כי התחקות אחר אומד דעתה של המונחה מובילה למסקנה כי היא התכוונה להחיל על צוואתה את הדין הישראלי, וכי הוראות סעיף 137 ניתנות להתנייה.

נפסק (כב' השופט א' ריבלין ):

"עמדתנו היא שאין כל ספק בכך כי המצווה אינו יכול להתנות על הוראות סעיף 137 לחוק. במובן זה, אכן מדובר בהוראת חוק קוגנטית".

"הוראת סעיף 137 לחוק מסדירה את שאלת ברירת הדין בירושה בישראל. בהוראה זו בחר המחוקק את הזיקה, שהיא לטעמו הזיקה המכרעת בבחירת הדין שיחול על ירושה – זיקת המושב. משזוהי עמדתו של המחוקק, שוב אין כל משקל לכל הזיקות האחרות אשר עשויות לקשור את הירושה או את המוריש עם מדינה אחרת, אלא ככל שהעניין בא בגדרם של אחד מהכללים הספציפיים שבסעיפים 138-140. סעיף 138 קובע כי ירושתם של "נכסים העוברים בירושה לפי דין מקום הhמצאם בלבד" תוכפף לדין מקום הימצאם, וסעיף 140 עניינו בצורת הצוואה ובשאלת הכשרות לצוות (שמסדירים אותן דין מקום עשייתה של הצוואה בישראל או דין ישראל או דין מקום מושבו, מקום מגוריו או מדינת אזרחותו של המצווה בשעת מותו או בשעת עריכת הצוואה או דין מקום הימצאם של כנסי מקרקעין אשר הורשתם מוסדרת בצוואה)".

"במקרה שבפנינו דין מדינת הולנד – המשריין את זכותם של כל ילדי המוריש – אינו סותר את תקנת הציבור החיצונית שלנו. אין לומר כי מתן תוקף לכללי המשריינים את זכות הירושה של ביני משפחה מסוימים "יהיה פוגם ממש בסדר הציבורי לפיו אנו חיים", וכי כללים אלה, אשר כמותם מקובלים ברבות ממדינות העולם המערבי, עומדים "בניגוד לרגש הצדק והמוסר של ציבור ישראל".

"שקידה סבירה" לאיתור יורשים

ע"א 9694/01 האפוטרופוס הכללי, מנהל עיזבון המנוח זאב בן צבי ברגמן, פ"ד נח (2), 65

ע"ע 1385/01 מבטחים - מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ - האפוטרופוס הכללי

ע"א (ת"א) 2420/05 ציפורה דוידוביץ נ' האפוטרופוס הכללי

 

גנאולוגיה גניאלוגיה גניאלוג גנאלוג גניאולוג

רח' היצירה 19, רמת גן 52521 טלפון: 5757755 03 פקס: 5755762 03

דואר אלקטרוני: office@golan-law.co.il